זיידע היקר, היה אז אצל הרבי מלך המשיח.
זה היה כמה חודשים לפני פטירתו של הסבא.
הסיפור הוא כך: ביום היארצייט של הרבי הריי"צ נ"ע, י' בשבט תש"נ, הגיעו החסידים לציון הקדוש של הרבי הריי"צ להתפלל, וגם הרבי מלך המשיח הגיע להתפלל בציון הקדוש של חמיו, הרבי הריי"צ נ"ע.
הסיפור הוא כזה: זיידע היקר, הרב החסיד התמים, בעל מסירות נפש וכו', ר' בערקה חן ע"ה, הגיע גם הוא לאזור האוהל ורצה ללכת לכיוונו. אז הסבא שואל אותי בחרדת קודש וכולו אדום בפנים: "האם הרבי עכשיו באוהל?" אמרתי לו שאני הולך לבדוק. כשחזרתי, הוא שאל אותי: "האם הרבי נמצא?" כשאמרתי לו שכן, הרבי נמצא, הסבא התחיל ממש לרעוד כולו. פניו היו ממש אדומות, והסבא כמעט נפל. החזקתי אותו חזק שלא ייפול, וכל הזמן הסבא חזר ואמר כמה פעמים: "הרבי כאן! הרבי כאן!"
הסבא הוציא מהכיס שלו כמה דפים של חסידות. שאלתי את הסבא מדוע הוציא אותם עכשיו. אז הוא אמר לי בהתרגשות גדולה ובחרדת קודש שהוא קיבל מהמשפיע שלו שלפני שרואים את הרבי צריכים לעשות הכנה. ואז לקחתי אותו לכיוון האוהל והוא ממש רעד.
בחיים שלי לא ראיתי אדם שיש לו חרדת קודש ופחד מהרבי כמו הסבא. כמובן שיש הרבה חסידים שיש להם פחד וחרדת קודש מהרבי, ואני הקטן בתוכם, אבל זה לא מתקרב בכלל למה שאני ראיתי בחרדת הקודש של הסבא מהרבי.
בברכה,
שניאור זלמן
נכד הרב החסיד התמים, בעל מסירות נפש וכו', ר' בערקה חן ע"ה.
------------------
כאן כתב יד של הסבא החסיד בערקה חן
שכותב לרבי מלובביץ את התואר מלך משיח
----------
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.